אני מעוניין להציע מונח חדש: הלימה אוטיסטית קיומית, או הא”ק בקיצור.
כבר זמן רב אני מנסה למצוא לתופעה הזו, שעוד רגע אתאר, שם מתאים, וכשנואשתי שבוע שעבר מנסיונותי לפצח את זה לבד העלתי את הנושא לדיון בקבוצה קטנה שבה אני חבר – “אוטיסטיות-ים מטפלות-ים באוטיסטיות-ים” (קבוצת וואטסאפ של אוטיסטיות שעוסקות בטיפול בתוך שדה האוטיזם), וככה, בתהליך קסום של הרחבה וצמצום, חשיבה וזיקוק, עלה הרעיון לקרוא כך לתופעה הזו.
מה זה?
באופן חלקי, אני מבין את הא”ק בתור מונח מקביל למונח “אופוריה מגדרית”. להבנתי (אני סיסג’נדר), “אופוריה מגדרית” היא סוג של התעלות שאנשים חשים-ות כשיש תאימות בין הגוף והמגדר שלהם-ן, תאימות המתחזקת מתגובות מאששות של סביבתו החברתית של האדם. הא”ק, בדומה לכך, נוצר כשאוטיסט-ית חווה הלימה בין ההוויה האוטיסטית האישית שלו-ה ובין הסביבה.
אופוריה מגדרית מונגדת לדיספוריה מגדרית (מצב בו חוסר ההלימה בין התפיסה החברתית והקיום האישי של האדם חודר לתודעתו וממרר את חייו) והא”ק מנוגד למצב המוכר, הרציף והמכאיב שבו ההווייה האוטיסטית מתנגשת באופנים שונים עם המציאות האייבליסטית של החברה הלא-אוטיסטית.
איך זה מרגיש?
אני רואה את זה על עצמי ועל מטופלים רבים שלי. לפעמים זה מתמשך ולפעמים זה חולף, חוזר ובא ואז שוב נמוג.
לרוב אנשים חווים הא”ק רציני כשהם מגלים על עצמם שהם אוטיסטים בגיל מאוחר. לפעמים לאחר הגילוי מגיעה תקופה ובה צובר האדם תובנות גדולות על עצמו ועל חייו, על עברו ועל ההווה שלו, שאחריה מגיעה תקופה של ביצוע שלל שינויים בחיים (בניגוד להתאמה עיקשת של הפרט לסביבה שאפיינה את חייו קודם לכן). לאחר כל השינויים האלו מגיעה תקופה מעין-אופורית, נעימה, נוחה, יפה ומרווחת. לזה אני מציע לקרוא הא”ק.
זו כמובן לא הדוגמא היחידה, אבל היא דוגמא טובה משום שלרוב היא עוצמתית ומובהקת במיוחד.
בקבוצה שהזכרתי עלתה גם ההצעה לקרוא לתופעה הזו הארק”ה – הרמוניה אוטיסטית ורווחה קיומית בהלימה. בעיניי זה יפה ומרחיב את הרעיון, גם אם אולי קצת מסרבל את השימוש.
עוד עלה בקבוצה שיש הבדלים בין הא”ק לבין אופוריה מגדרית, ושההקבלה מפספסת נקודות חשובות של שוני בין שתי התופעות. במילים אחרות, אני מציע כאן את הבנתי של הרעיון ונשאר פתוח לשמוע הערות על ההגדרה שלי, תוספות לה, ביקורות או התנגדויות.
(שוב תודה לכל חבורת אוטיסטיות-ים מטפלות-ים באוטיסטיות-ים על חידוד הרעיון, ובמיוחד לליטל שהציעה את המינוח המדוייק והסופי.)